Share

Tweet

Share

Share

Email

Comments

A Constitution for Israel

A Draft Proposal for ISRAEL’S CONSTITUTION

A Platform for Discussion Suggested by

Tsvi Bisk (Citizen)

Introduction

Given the complicated political, religious, and ethnic composition of Israel, I have previously been quite suspicious of a written constitution as well as the very possibility of achieving one. However recent events in Israel’s troubled history have led me to conclude that a written constitution has become a vital necessity to the very survival of the Jewish State. I believe that a significant majority of Israel’s citizens have also come to this conclusion. The conversation, however, has not progressed past declarations with no substantive notions being enumerated.

As a citizen of Israel and as a Jew I see this lack of purposeful discussion as dangerous and an invitation to demagoguery. I have, therefore, decided to play a “dangerous game” and to suggest a possible draft of what a constitution for Israel could and should look like. Following is my proposal, hoping to generate a more fruitful debate.

Purpose of a Constitution

1.     Procedural stability

A constitution guarantees that certain fundamental procedures must not be subject to frequent or arbitrary change. Citizens, elected officials, and civil servants must know the basic rules according to which the affairs of state are conducted. Stable procedures of government provide citizens, elected officials, and civil servants with adequate knowledge of the probable consequences of their actions.

Systems and traditions of government should not be altered because a transient majority wishes to satisfy momentary enthusiasms for political gain. Elected governments are by definition transient and thus must be limited in their powers and prerogatives.

 

2.     Accountability

A constitution guarantees that those who govern are regularly accountable to the governed. This accountability is owed to the electorate by all persons in government: elected, appointed, and civil service. Using the moral and legal power of constitutionalism, various gatekeepers – Courts, Comptroller, Attorney General, etc. – ensure that this accountability is implemented.

 

3.     Representation

A constitution guarantees that those in office conduct themselves as representatives of their constituents within the constraints of the law and understanding that the taxes collected by the government exist because of the toil, creativity, intelligence, effort, and skill of their fellow citizens and that their responsibility is to manage and expend that money as efficiently and prudently as contemporary technology enables and social mores dictate.

 4.   Division of power

A constitution guarantees the division of power between local, regional, and central government and between the legislature, executive, and judiciary. This ensures the presence of restraints and “checks and balances” in the political system. Citizens are thus able to influence policy or seek redress for unjust policies and arbitrary application of those policies by petitioning any of several branches of government, either individually or by way of various organizations of civil society, whose very existence is also guaranteed by the constitution.

 

  5.  Openness and disclosure

 

A constitution guarantees popular participation in government and disclosure of and openness about the affairs of government. With the exception of state security, and taking into account the privacy of individuals, all governmental deliberations, whether local, regional, or national, must be transparent and made conveniently accessible to public perusal.

 

1. Character of a Constitution

Constitutions have a better chance of success when they reflect a people’s historical narratives and values rather than being an import.

The American Constitution succeeded because it reflected the English traditions of Common Law, the Magna Carta, the Peasants Revolt, the Protestant Reformation, the English Civil War, the Glorious Revolution, the English Bill of Rights of 1689, the English Toleration Act (religious freedom), and English Enlightenment Philosophy. These constituted the background music to the writing of the American Constitution and what made it acceptable to the American people– the majority of whom were of British origin at the time.

The more we can base our constitution on Jewish and Zionist sources the more likely we are to succeed in eventually getting a written constitution accepted by the People of Israel. Judaism and Zionism are replete with constitutional motifs. Israel is not Jewish and Democratic. It is democratic because it is Jewish, and it is Jewish because it is a democracy. If Israel becomes either an authoritarian or a majoritarian state it will no longer be Jewish – it simply will become just another idolatry, a political golden calf, a Hilul Ha’shem.

The Jewish tradition is adamant about this principle and is reinforced in the Bible well over thirty times in various formulations. For example:

Exodus 22:20  “You shall not wrong or oppress a resident alien; for you were aliens in the land of Egypt.”

Exodus 23:9 “And a stranger thou shalt not oppress, for ye know the heart of a stranger, seeing ye were strangers in the land of Egypt.

Leviticus 24:22 “Ye shall have one manner of law, as well for the stranger, as for the home-born; for I am the LORD your God.”

Numbers 15:15 “… there shall be one statute both for you and for the stranger that sojourneth with you, ….”

 

And so on in 30 more instances.

 

A constitution for a state created by and for the Jewish people must include the equal rights standards encapsulated in these biblical prescriptions. We do not need to wander in the traditions of other people, especially as many of these “foreign” traditions are rooted in our traditions. For example, the entire concept of Social Contract is inherent in the Magna Carta. As Anglican Priest Nicholas Sagovsky has noted:

“Just as with the covenant of the Hebrew Scriptures, which defined Israel as a covenant people, so Magna Carta became woven into the self-understanding of the English nation. Just as the prophets of Israel recalled the people to the fresh observance of the covenant, so the constitutional thinkers and lawyers of the common-law tradition have refreshed and renewed our understanding of the Magna Carta over 800 years.”

 

The leaders of the Peasants Revolt in 14^th century England referred to Hebrew tradition when demanding equal rights. Consider John Ball’s famous statement:

“When Adam delved (was digging in the ground) and Eve span (was spinning thread) Who was then the gentleman? From the beginning, all men by nature were created alike, and our bondage or servitude came in by the unjust oppression of naughty men. For if God would have had any bondmen from the beginning, He would have appointed who should be bond, and who free. And therefore I exhort you to consider that now the time is come, appointed to us by God, in which ye may (if ye will) cast off the yoke of bondage, and recover liberty.”

 

This anticipated Jabotinsky’s famous maxim “Every man a King”, every man, not only Jewish man. Jabotinsky advocated full equality for Arabs: for every Jewish Minister an Arab vice minister – and vice versa. He championed parity for Arabic with Hebrew: every governmental document was to be written in both languages. Herzl’s futurist novel, The Old-New Land, depicted equal rights for Arab citizens. The Balfour Declaration conditioned its support for a Jewish homeland on equal rights for the Arabs. Chaim Weizmann declared that the world would judge the Zionist enterprise by the way we treat the Arabs of Palestine. And although Ben Gurion did not write the Declaration of Independence he surely approved every word including:

“…ISRAEL…will foster the development of the country for the benefit of all its inhabitants…it will ensure complete equality of social and political rights to all its inhabitants irrespective of religion, race or gender…”

 

Israel cannot be Jewish or Zionist unless it is a democracy governed by constitutional principles and institutions limiting the arbitrary use of the powers and prerogatives of government and resisting the tyranny of the majority.

In the same vein, I believe that a constitution that presumes to resonate with the great mass of people must avoid tedious legalese and be compact enough and clear enough to enable interested citizens to read in a leisurely afternoon. The American Constitution contains 7,591 words, including amendments.

 

The Proposed Constitution

Preamble

We, the citizens of the State of Israel, enact this Constitution in order to define the inalienable rights and social responsibilities, under law, for all persons subject to the governance of the State.

We enact this Constitution to delineate the limitations of the powers and prerogatives of the government in relation to the rights and responsibilities of citizens and other persons.

We take this action consistent with multiple strictures of the Jewish tradition commanding us to pursue justice and to treat all persons as equal under the law, as well as not to follow the majority when it is intent on doing evil.

We enact this constitution to clearly define the political structure of the state, the proper function of its institutions, and the moral and ethical standards of the elected officials, political appointees, and civil servants responsible for the functioning of these institutions.

We enact this constitution to create a legal framework that will guarantee equality under the law and advance the health, welfare, and prosperity of every citizen, resident, and sojourner in the state regardless of race, religion, or nationality.

We enact this constitution to properly define the social contract between the government and a free people.

 

Article One: Structure and Composition of the Government

Israel is a parliamentary constitutional democracy. The people are sovereign as represented by the Knesset which is responsible for legislating laws. The Government, composed of the majority of Knesset Members, determines policy based on these laws. The courts define the limitations of power and prerogatives of both Knesset and the Government as defined in this constitution when they impact the rights and interests of individuals, minorities, and taxpayers. The need for a strong, independent judiciary is deeply rooted in Jewish tradition. As is stated in Deuteronomy 17, 9: “And you shall come before the judge in those days, and ask, and they will inform you of the law, and you shall do everything that they command from that place.”

 

Section I: The right to vote.

The social contract between citizen and state depends on the reciprocal relationship between the state protecting the rights of the citizen and the citizen contributing to the welfare of the state. Therefore,

1. Every citizen regardless of gender, religion, nationality or race having registered for national service, or alternative national service as defined by law, shall be eligible to vote upon reaching the age of 18 by the date of the election. Citizens who have not registered or fulfilled their obligations of national service or alternative national service as defined by law subsequently shall not be eligible to vote.[i] Exemptions from alternative national service due to physical or mental incapacitation or social/economic and familial situations (and for no other reason) shall be available and those who fulfill such alternatives shall be eligible to vote.
2. Alternative national service shall include either auxiliary police, or caretakers for the sick and elderly, or janitorial work in public buildings and schools, or sanitation work for municipalities, or auxiliary drivers of buses and trucks, or agricultural workers, or any other public service not enumerated that support the general welfare of society as the elected representatives of the people may decide (which shall not include undemanding institutional jobs of a specific sector). This service will be three years for men and two years for women and may entail at least a ten year period wherein they will perform reserve duty on a yearly basis.
3. Incarcerated felons, having broken the social contract, shall be prohibited from voting until the period of their incarceration is completed, upon which they will once again be eligible to vote if they have met the requirements regarding national service.
4. Non-citizens shall not be eligible to vote in national elections.
5. The method of elections and the size of the Knesset shall be that which was instituted upon the founding of the country and shall only be altered by way of the amendment process delineated in this Constitution below.

Section II: Knesset

1. All legislative powers herein granted shall be vested in the Knesset, except when found by the courts to be in violation of the universally recognized rights of individuals, or groups, or this constitution.
2. The composition of the Government shall be decided by Members of the Knesset who must be 25 years of age and citizens of Israel for at least 15 years who have satisfactorily completed at least two years of national service as defined by law and this constitution.
3. The Knesset shall not legislate any laws designed specifically for the personal benefit or detriment of an individual or a group[ii].
4. National elections shall be held five years from the establishment of a ruling government unless early elections are called by that government or the government falls because of a no confidence vote and subsequent inability to govern. The Knesset shall also oversee the times, places, and methods of elections at the regional and local levels, as determined by law.
5. Citizens have the right to know that their taxes are being administered by their elected representatives, political appointees, and public servants efficiently and prudently in the public interest and without favor or corruption. Therefore,
6. MKs shall recuse themselves from voting on economic issues if they have been employed by or consulted for major companies affected by the proposed legislation within a prior ten-year period. They may, however, participate in the deliberations on such matters.
7. MKs shall not accept any gifts[iii] while sitting members of the Knesset, except in exceptional circumstances, such as family health crisis or similar, when approved by the permits committee of the State Comptroller’s office. Such approvals must be publicly disclosed.
8. MKs’ salaries shall never exceed quadruple the median income current in Israel at the time and shall be adjusted yearly. The annual operating budget to be allocated to each MK shall be determined by the Comptroller of the Knesset who shall be overseen by the State Comptroller’s office.
9. MKs’ pensions shall be prorated according to the length of their term of office and only apply to those who have served at least two years in office.
10. MKs’ assets, including tax returns and economic interests, such as major investments and membership on the boards of for-profit entities, shall be transparent and made available to the public. No person shall be a candidate for Knesset unless this condition is met 90 days prior to the elections.
11. MKs shall not hold any salaried or managerial position, directorship, or external consulting position while a member of Knesset. Each MKs personal investments shall be held in a blind trust supervised by the office of the Comptroller. MKs may continue to augment their income from royalties on patents and published works extant at the time of their election.

Section III: Government

1. National policy decisions shall be vested in the Government subject to the approval of the Knesset, except when found by the courts to violate the law or this constitution. The principle of eminent domain shall be exercised with extreme restraint, for essential infrastructure needs, public safety, the exigencies of war, or in the pursuit of peace only.
2. No government shall be composed of more than 18 Ministries, the Ministers of which, in addition to the Prime Minister and Deputy Prime Minister, shall form a governmental cabinet of no more than 20 people. Ministers do not have to be members of the Knesset. The Prime Minister and Deputy Prime Minister must be members of the Knesset. Ministers and Deputy Prime Ministers may hold several portfolios. The Prime Minister shall not hold any portfolio.
3. Prime Ministers shall appoint (and dismiss) Ministers at their own discretion conditional on Ministerial candidates fulfilling the conditions of this constitution.
4. No person shall serve as PM for more than 10 years cumulatively. When a serving PM reaches that 10-year limit he or she shall resign immediately (never again to serve in this position) and the Deputy PM shall assume the office until a new election is held.
5. The salaries of Ministers (including the Prime Minister and Deputy Prime Minister) shall not exceed quintuple that of the median Israeli income current at the time of election and shall be adjusted yearly. The operating expenses the position requires shall be approved by a Comptroller of the Knesset overseen by the State Comptroller’s office.
6. Ministers’ pensions (including PM and Deputy PM) shall be prorated according to the accumulated length of their ministerial terms of office based upon a minimum of at least 2 years of active service.
7. In case of the death or incapacitation of the Prime Minister, the Knesset shall elect a new Prime Minister. Incapacitation shall be defined as a disabling disease injury or mental breakdown making it impossible to fulfill the duties of the office as determined by at least two different teams of medical professionals under the aegis of the Supreme Court.
8. All laws and legal limitations pertaining to ministers shall also pertain to the Prime Minister and Deputy Prime Minister.
9. A Legal Advisor’s office, similar in status to the legal advisor of the Knesset, shall be established in the PM’s office to be distinct from, but not equivalent to, the Attorney General, at the discretion of the PM.
10. The positions of Ministers without portfolio and Deputy Ministers are hereby eliminated with all their associated salaries and privileges.
11. Taxpaying citizens have the right to be assured that their taxes are being administered and spent with optimal efficiency, honesty, and prudence. Therefore,
12. Positions of trust in all Ministries shall be filled by qualified individuals, either by education, practical experience, or public recognition. This shall be subject to comptroller and judicial review.
13. The PM, other Ministers, and MKs shall not accept any cash or valuable gifts while in office exempting gifts from visiting dignitaries (which must be disclosed).
14. Caretaker Governments shall not initiate new policies or initiatives nor appoint officials but shall continue to implement policies and pursue initiatives already in place, except in national emergencies such as the outbreak of war or national disaster with the dispensation of the Supreme Court.

 

Section IV: Party Platforms

Citizens in a Democracy must know what they are voting for in order to properly fulfill their civic duty. Therefore,

1. Political parties must have submitted a printed platform to the elections committee and have created a website containing their platform which the general public can peruse in order to qualify to run for office.
2. The platform must include their policy and legislative priorities and what they hope to accomplish in order of importance if they are elected.

 

Article Two: Governmental Gatekeepers

Israel’s gatekeepers have evolved to include the following (not excluding other gatekeepers not specifically enumerated in this constitution such as anti-trust and anti-cartel institutions, or the establishment of other gatekeepers deemed necessary by changing social and economic realities in the future).

Section I: Courts

1. The court system shall be a separate but equal branch of government. It shall be composed of the Supreme Court and various levels of secondary and associate courts. The judicial power and jurisdiction of the courts shall extend to criminal cases and to civil cases or controversies between or among individuals and state and governmental authorities.
2. Where a case is properly brought the courts are empowered to adjudicate the validity or constitutionality of any law, and the valid authority or constitutionality of any action taken by a government official. Any law or action that is adjudicated as invalid or unconstitutional shall be overturned and deemed void, subject to appeal as provided in paragraph 3 of this Section I.
3. The decisions of all secondary and associate courts shall be subject to appeal to a higher court, excluding agreed upon arbitration except in exceptional situations where willful or criminal misconduct or gender or ethnic bias is reasonably suspected.
4. Since justice delayed is justice denied and an open invitation to corruption and extrajudicial “justice”, criminal defendants shall be brought to trial within six months from the day of the indictment, and civil and commercial suits shall be resolved within no longer than six months from the day they are tendered. The Knesset shall expand the court system accordingly, to include additional judges and staff in existing courts as well as the option of creating additional layers of secondary and associate courts. This judicial expansion shall be matched by an equivalent expansion of human resources and infrastructure in the prosecutors’ office, the police force, and the public defenders’ office.
5. The Judges Selection Committee shall convene on its own initiative to appoint judges when needed, at a minimum of four times a year, without prior approval of any minister, the Knesset, or the Supreme Court. It shall be composed of nine members: three from the Supreme Court, three from the Knesset (two representing the coalition, [including the Justice Minister], and one from the opposition), one from the Bar Association, one a dean from a university law faculty, and one from the Federation of Local Authorities In Israel. Judges shall be selected by at least six members of the committee.
6. All judicial decisions, except state security and privacy issues, shall be transparent and available to the public on websites or any future means of mass communication dedicated to this purpose. Internet alerts to decisions shall be publicly available in real-time.
7. The Bar Association, the media, and others may publicly grade individual judges regarding their preparedness, decorum, knowledge, and common sense, as well as the physical conditions and staff efficiencies of the various venues.
8. The salaries and conditions of all secondary and associate court judges shall be identical to those of Members of the Knesset. The salaries and conditions of Supreme Court judges shall be identical to those of government Ministers.
9. Serving Judges shall accept no valuable gifts whatsoever.

Section II: State Comptroller

1. The State Comptroller’s office is pivotal in preserving the rights of citizens regarding the bureaucracy, fighting corruption, and making governmental administration more efficient. Therefore, it shall audit periodically, or at its discretion, the executive branch, Knesset, local authorities, and all bodies and institutions defined by law as subject to audit, to include state-owned companies, NGOs with tax exemptions, universities, yeshivas and colleges, the Israel Lands Authority and Keren Kayemet.
2. The State Comptroller shall be elected by the Knesset by secret ballot for a 7 year term and shall only be removed if found to be in dereliction of duty by the courts, by not performing the tasks the job definition calls for.
3. All candidates must have previously been a Supreme Court or District Court judge or a forensic accountant having held a senior position in the police or attorney general’s office. The appointment activities of the State Comptroller’s office, as well as its strategic decisions, shall be subject to judicial review.
4. Three units of the office shall possess independent constitutional status which the Comptroller cannot abrogate:
5. The Permits Unit composed of former judges and jurists shall adjudge the ethics of behavior and activity of elected officials and public workers to determine permissibility.
6. The Anti-Corruption Unit shall be composed of forensic accountants, legal experts, and support staff as well as a representative of the financial crimes unit of the police force, thus guaranteeing ongoing cooperation between the two institutions in fighting corruption.
7. A Managerial Efficiency Unit composed of representatives of various business, social, and governmental sectors shall be established to identify inefficient administrative procedures, overlapping and contradictory laws and regulations, and redundant governmental and bureaucratic configurations. Their conclusions and recommendations for structural and legislative changes shall become an integral part of the annual Comptrollers report both to the government and to the relevant Knesset committees and made digitally available to the general public upon submission of the report.

Section III: Attorney General

The Attorney General not only advises the government on the legality of its actions but also as a consequence of such advice ensures the rule of law in all branches of government thus protecting the public interest, citizens, and groups, from possible harm by government authorities or public servants, whether elected, appointed or engaged as employees in the civil service. Therefore,

1. The attorney general shall be elected for a 7-year term of office by secret ballot by the Knesset following nominations of a public commission that will include five members: a retired Supreme Court judge, a former justice minister or attorney general, an MK chosen by the Constitutional Affairs Committee of the Knesset, an attorney chosen by the Israel Bar Association, and a legal expert in the subjects of civil and criminal law chosen by the heads of the university law schools in Israel, to ensure the choosing of appropriate persons with fitting qualifications.
2. The Attorney General’s decisions shall be subject to judicial review. Knesset members, the government, and members of the public affected by the Attorney General’s decisions shall have standing in the appropriate courts to challenge such decisions.
3. The Attorney General shall be a distinct and separate institution, not a ministerial position of trust.

 

Article Three: Governmental and Public Ethics

Section I

Persons previously convicted of a felony shall never again be eligible for elected or appointed public office in any capacity in national, regional, and local governmental bodies, nor in any other statutory body such as the Bar Association, Rabbinate, Keren Kayemet, Jewish Agency, Histadrut, or other similar non-enumerated bodies. Nor shall they be eligible to serve in any managerial position or directorship in any state company, workers’ committee or NGO. No previously convicted felon shall have any access, directly or indirectly, to the budgets of the aforementioned governmental or statutory bodies. Having served their term of punishment and after a grace period of ten years, such persons shall suffer no limitations for employment in non-elected/non-appointed positions in the aforementioned bodies.

Section II

Any elected or appointed official at the local, regional, or national level, or manager or director of a state company, NGO, or other statutory body, who is indicted while in office must resign his or her position immediately, including judges, MKs, Ministers, Prime and Deputy Prime Ministers,  religious leaders and all other elected or appointed officials. Individuals who have been indicted and are subject to pending charges are not eligible to hold any public office while such charges are pending. Following acquittal or dismissal of such charges, ineligibility to hold office shall be removed.

 

Article Four: Children’s Rights

Every child, citizen or non-citizen (legal or not), secular or religious, abled or disabled, has an inalienable and absolute right to a modern education that prepares them to realize their full human potential and to become productive, informed citizens in the 21^st and subsequent centuries. No parent, individual, institution, or governmental entity may deprive any child of that education, or encourage, or intimidate others to do so for any reason whatsoever. Therefore,

1. Educational, health, and welfare budgets shall be distributed on a per-child and per-subject basis, not on sectoral or institutional bases. Every child regardless of gender, religion, or citizenship will receive exactly the same educational budget per learning subject no matter the sector. This will pertain specifically to certain core subjects[iv] but shall not exclude other subjects or those that may not be included in the current curriculum upon the enactment of this constitution.
2. All religious education shall be covered by religious affairs legislation plus private donations as delineated below.
3. Attacking harassing or bullying a child for political, ethnic, or religious reasons will be adjudicated as a hate crime with appropriate criminal sanctions.

 

Article Five: The Bill of Rights

The Social Contract between organized society and the individuals and groups that comprise that society is the fundamental underpinning of a free and secure state. Freedom is defined as persons being free to do whatever they want as long as it does not harm the person, property, safety, or rights of another, or of state security. Harm shall be defined as objective physical and material damage, not subjective feelings. Therefore,

1. All persons, citizens of, living in, or sojourning in the physical areas under the governance of the State shall enjoy all the rights enumerated in this constitution with the exception of the Law of Return which is reserved for the Jewish people and the right to vote which is reserved for citizens. The Law of Return shall be viewed as a historical affirmative action, restoring optimal agency to the Jewish People, and shall pertain to all persons defined below in Article Twelve.
2. All persons, regardless of race, nationality, religion, political affiliation, sex or sexual orientation, or citizenship, when granted the legal right of entry into Israel, shall be guaranteed the services of all public institutions or private businesses providing amenities, accommodations, and facilities to the general public under the protection of the state and this constitution.
3. All state budgets for public services, excluding security budgets, shall be distributed equally on a per person, not a per sector basis, except in unique cases when affirmative action budgets are necessary to mitigate past injustices and lapses in regard to a specific sector.
4. The state shall make no law prohibiting the right of the people to peaceably assemble, and to petition the government for a redress of grievances.
5. The state shall make no law prohibiting the free exercise of religion, or abridging the freedom of speech, or of the press, except in cases of slander or libel or incitement to do harm, or in cases of extreme danger to state security as determined by courts of law.
6. The state shall make no law limiting freedom of movement or prohibiting the operation of public or private transportation at specific times or days, except in cases of national emergency.
7. The state shall make no law abridging the right to privacy except in cases of state security or criminal activity and only under the strict supervision of the courts.[v]
8. No person shall be deprived of life, liberty, or property, without due process of law; nor shall private property be taken for public use, without just compensation. No criminal defendant will be tried in absentia except in extreme instances involving state security.
9. The right of individuals to be secure in their persons, homes, papers, and effects, against unreasonable searches and seizures, shall not be violated, and no warrants shall be issued, but upon probable cause, supported by order of a court, and particularly describing the place to be searched and the persons or things to be seized.
10. Citizens’ freedom to criticize state agencies and individuals in the Knesset, government, and courts shall not be abridged, except in cases of egregious libel or slander.
11. No government authority (national, regional, or local), or government company shall order goods and services without the ability to provide payment within 90 days except with the express agreement of the supplier.
12. The self-employed and small business owners shall not be discriminated against in matters of social welfare legislation.
13. Social media platforms shall have the same status as the physical press and shall be responsible for the accuracy of the information they publish. All social media postings shall be signed by the legal name of a real person; BOTs are permitted only if signed by a human in charge of the BOT. There shall be no anonymity in this regard. Platforms shall be responsible for enforcing these strictures subject to financial sanctions as legislated by the Knesset.
14. The enumeration in this Constitution of certain rights shall not be construed to deny others retained by the people as developed over the years in Israeli Case Law or recognized as principles of universal justice, or to prevent the recognition of new rights that become self-evident over time.

 

Article Six: State and Religion

Despite the wishes of some of Israel’s Founders that there be a barrier between organized religion and the functions of the state, the history of the Jewish people and Judaism in the Land of Israel and the centrality of Israel in the historical narratives of Christianity and Islam obligates the state of Israel to facilitate and support various religions and their various denominations. This obligation shall be balanced by the right of the individual to be free from religious coercion.  Therefore:

1. Freedom from religious coercion by the state imposing on the person, property, safety, welfare or rights of another, directly or indirectly, shall be guaranteed.
2. Religious people of every faith and denomination, as well as religious leaders and institutions of every faith and denomination, are equal under the law and protected by the law but shall have no special privileges or prerogatives in law except in regard to The Law of Return.
3. All religious services budgets of state, regional, and local authorities shall be amalgamated into a Unified State Religious Fund and, every year, divided equally between every adult citizen (by way of a magnetic debit card). Each citizen shall decide to which religion, religious denomination, institution, or freedom from religion organization, they make their yearly contributions. These funds, plus additional private donations, may be dedicated to religious education, other religious institutions, and religious courts.
4. No legislative body (Knesset, regional council, or municipal council), governmental institution, or regulatory agency shall pass any law, make any regulation, or prescribe any code of conduct having to do with religious law or custom, nor shall they provide any budgets from the public purse to any religious group or house of worship outside the framework of the Unified State Religious Fund.
5. The Unified State Religious Fund shall not exceed 1% of Israel’s state budget[vi]. All religious institutions, salaries, and services shall be paid for by individual religious debit card contributions and other private donations and the religion cadre shall no longer be employed by the state.
6. Every aspect and function of religious bodies receiving donations and contributions shall be subject to review and audit by the State Comptroller and its constitutionally constituted units. Corruption sentences in this regard will be enhanced by violation of public trust sanctions.
7. No employer, public or private, may discriminate against an employee or potential employee because of their observance of a religiously designated day of rest or holiday.
8. The Chief Rabbinate, the religious courts (Jewish, Muslim, Christian, and those of other religions) and the various institutions of these religions (Yeshivot, etc.) shall constrain only those who voluntarily adhere and submit to their authority and jurisdiction. They shall be funded by individuals and other donations and not directly by the state.
9. Religious institutions shall serve and obligate only those persons who voluntarily submit to their authority and will have no coercive power over anyone else. All religious courts shall be voluntary and agreed upon by the several parties. No citizen shall be forced to submit to a religious court against his or her will. All decisions of religious courts shall be subject to appeal to the relevant state courts, regardless of previous voluntary undertakings.
10. Orthodox Jewish custom shall be the default standard of comportment at all official state events, institutions, and commemoration services and shall be conducted only by individuals who have satisfactorily completed their military service. This condition shall not be construed in any way to limit the rights, privileges, and prerogatives of other religions and Jewish denominations nor limit their active participation in such events, institutions, and commemoration services.[vii]

 

Article Seven – Gender Equality

The State of Israel is dedicated to complete gender equality and access to public life from every sector of the population and affirms that women are independent and free human beings who have complete ownership over their bodies and their minds. Therefore,

1. Women shall have unrestricted sovereignty over their person and to decide any and all medical procedures they wish to undergo and the state shall make no law or regulation that directly or indirectly interferes with such sovereignty.
2. No law shall be passed, or cultural tradition endured, that discriminates against women in a coercive or physically hurtful way. Rape and honor killings shall have a hate crime enhancement for both perpetrators and accomplices before and after the fact.
3. No public funds whatsoever shall finance any public activity or institution, that segregates women. Individuals or groups that wish to self-segregate because of religious reasons may finance such events with their religious services debit card but shall not inconvenience the general public in any way. Public venues such as parks or recreational areas may be used for gender-segregated events only if they do not deprive, in any way whatsoever, the general public of access to and use of such venues.
4. Gender harassment or discrimination pertaining to manner of dress or activities on public transportation, or in public places such as shopping malls or public buildings, or while walking on sidewalks, or public parks by private citizens, public servants or religious leaders shall be subject to criminal and civil sanctions.
5. All political parties shall have at a minimum, one woman in the first four candidates of their electoral list and three women in the first ten candidates of their list in order to qualify to run for office.

 

Article Eight – Environmental Rights and Obligations

Jewish tradition in numerous instances instructs us to respect and take responsibility for the natural world, implying that every human being has the inalienable right to clean air, water, soil, and food. Therefore,

1. It shall be a matter of governmental policy to eliminate all legal, licensing, and bureaucratic barriers to installing environmentally friendly technologies and systems.
2. As a citizen of the Planet Earth Israel shall formulate laws and regulations designed to reduce its negative environmental impact within the global economy while striving to become completely environmentally neutral.
3. Israel’s representatives, as a matter of state policy, shall promote environmental considerations in the deliberations of the WTO and the OECD (and similar organizations in which it is a member) as they pertain to tariffs and trade reciprocity.

 

Article Nine –Disabled Rights

Since modern technology now enables even the severely disabled to work and become financially independent, and since disability does not deprive a person of their basic humanity or reduce their desire to become a productive member of society and be treated with dignity and respect rather than as an object of pity, the State of Israel and all its institutions shall create and improve such Universal Design infrastructures required to establish such persons as net value producers rather than net value consumers; from dependent welfare cases to independent citizen taxpayers. Additionally, governmental hiring and contracted services shall give special consideration to such persons all other qualifications being equal.

Article Ten – Bureaucracy

Citizens have the right not to have their taxes or their time wasted because of the sluggishness, needless paperwork, overlapping redundancies, and ambiguous regulations of the bureaucracy. Therefore,

1. Taxpayers shall have standing in all questions of waste, inefficiency, corruption, and discriminatory allocations of funds.
2. A Bureaucracy Court, similar in status to the Labor Court, shall be established enabling real-time responses to bureaucratic infringements on the rights of citizens.
3. Laws and regulations at every level of government that contradict one another or are incomprehensible as determined by the Bureaucracy Court shall be temporally suspended, with no fines or other sanctions, until resolved by the Bureaucracy Court.
4. Applications for licensing not approved within 90 days of submission shall be deemed to be approved unless denied with specific detailed
5. Civil servants whose incompetence has resulted in damage to a citizen or a legally constituted organization or business shall be liable to disciplinary sanctions as well as civil suits by the injured person.
6. The entire bureaucratic system (local, regional, and national) shall be digitized with the addition of neighborhood walk-in branches for people requiring help in navigating the system[viii].
7. A reward system shall be enacted in which civil servants shall receive one-half of the first year’s savings, or 10% of long-term savings for efficiency suggestions that are implemented.

 

Article Eleven: Who is a Jew

Section I The Law of Return

Jewish identity is a consequence of thousands of years of cultural evolution from The Fathers to the Judges, to the Kings, to the Prophets, to the Sadducees, to the Pharisees, to  Rabbinic Judaism, to post-Enlightenment religious pluralism, to various ‘secular’ Jewish identities, and to Zionism. Therefore, none shall claim a monopoly on deciding who is a Jew and the Law of Return and Israeli citizenship shall apply to any human being who has been recognized as a Jew by way of any of the several existing and future Jewish denominations.

1. Israeli citizenship for people entering Israel under the Law of Return (no matter their denomination) shall only be granted to those who have passed a naturalization exam relating to Jewish, Zionist, and regional history.
2. Non-Jews who have served in the IDF performed exceptional service for the Jewish People or the State of Israel, or have been born in Israel may also be granted citizenship if they have passed the naturalization exam.

Section II The Diaspora

Israel was created by the Diaspora, sustained and developed itself with the help of the Diaspora and has dominated Diaspora Jewish life since its founding for better and worse. Therefore, the State of Israel shall recognize a moral and historic responsibility to involve the Diaspora in national/universal projects that will enrich Jewish identity, inspire Jewish ambitions, advance Israel’s development and absorb future aliya.

 

Article Twelve: The Land of Israel and the State of Israel

We declare that the Jewish People have the historic right to the entire land of Israel and also have the right not to exercise that right if it conflicts with the vital interests and the moral strictures dictated by Jewish tradition. We declare that the final borders of the State of Israel shall be determined by the conditions of a final, comprehensive, peace with all the Arab States in the Arab League as confirmed in a national referendum by the citizens of Israel.

 

Article Thirteen: The President of the State of Israel

The President is Israel’s head of State and represents the fundamental principles that unite the various communities and sectors of the country as a whole. The election, tenure, functions, duties, and prerogatives of the office of President shall continue to be in accordance with Basic Law The President of the State and its various revisions and amendments to date, and which may be revised by a supermajority of the Knesset.

 

Article Fourteen: The Democratic Jewish State

Whereas Israel was created by the Zionist Movement to enable the Jewish people to develop their own unique future civilizational visions and creative enterprises as a constructive response to 2,000 years of persecution, discrimination, and slaughter, the existence of the modern State of Israel within the historic homeland of the Jewish People guarantees that Jews will never again have to be defenseless victims.

And, whereas the foundational document of the Jewish State, the Declaration of Independence states unequivocally, “…ISRAEL…will foster the development of the country for the benefit of all its inhabitants…it will ensure complete equality of social and political rights to all its inhabitants irrespective of religion, race or sex…” we declare and affirm that while Israel is the state of the Jewish people it is also the state of its non-Jewish citizens, with all the rights, privileges and responsibilities of its Jewish citizens (with the exception of the Law of Return)[ix]. And, whereas the Bible instructs us over 30 times to treat the ‘other’ with the same standards of justice and laws as we treat ourselves and implies that every human being is descended from a primordial Adam and Eve, in which case all human beings are brothers and sisters and equal in the eyes of God, and thus must be equal in the eyes of human law.

And, whereas in the Midrash, God chastises the angels for celebrating the drowning of the Egyptians: “My creations are drowning and you are singing before me?”.

And, the sages reasoned that God gave the covenant to Abraham and not to Noah because Abraham argued with God over the fate of two debauched cities while Noah did not regarding the fate of the entire human race.

And, whereas the principle of limiting the power of the supreme sovereign is exemplified in the Midrashic tale of Bat Kol (a divine voice from heaven), when a rabbinic quorum rejects God’s interference in their deliberations saying: “As the Torah has been given from Mount Sinai, we take no heed of a Bat Kol“.

And, whereas as a people Jews have suffered from pogroms and lynch mobs, we recognize that the tyranny of the majority can be more vicious than an individual tyrant, as it is written in Exodus 23:2 “Thou shalt not follow a multitude to do evil; neither shalt thou bear witness in a cause to turn aside after a multitude to pervert justice”,

We declare and affirm that a constitution for a state created by and for the Jewish people must include the equal rights standards encapsulated in these biblical and Talmudic prescriptions, and hence we confirm the limitations of the power of the sovereign vis-à-vis these inalienable rights and affirm that Israel is a Jewish State because it is a Democratic State, and it is a Democratic State because it is a Jewish State.

We hereby enact this constitution to affirm and confirm this undeniable principle.

 

Appendix: Ratification and Amendments

This constitution shall be ratified by a national referendum in which 60% of those voting approve. The referendum, and the dates upon which it will be held, and what will be voted on will be decided by a simple majority of the Knesset, following an election in which the issue of and content of a constitution will be central.

Amendments to this constitution shall require a 60% majority of the Knesset plus 60% of the voting public taking part in a national referendum to be included in a general election.

[i] This condition is inspired by the American Selective Service law which specifies that people who do not register for selective service do not have the right to vote. The Israeli iteration suggested here expands that condition to actually performing the service and not just registering

[ii] Otherwise known as Bills of Attainder

[iii] This sub-section was inspired by the teachings of Rabbi Israel Salanter of the Musar Movement to guard against temptations to unethical behavior in financial affairs or business.

[iv] This reflects the belief of both the Rambam and the Vilna Gaon that acquiring general knowledge is absolutely necessary for properly understanding Torah study. The Gaon especially considered secular knowledge to be a vital adjunct to Torah study. He was knowledgeable in almost all secular fields and authored books on grammar and mathematics.

[v] The private sphere is the very foundation upon which life is made worthwhile, liberty made possible, the pursuit of happiness facilitated,

[vi] This is inspired by the Italian law that enables citizens to dedicate %.08 of their income tax to the religious body of their choice. The Israeli iteration suggested here is more equitable.

[vii] This is analogous to the British system wherein the Church of England is the official state Church but has no real prerogatives over any other religion or Christian denomination.

[viii] This is inspired by the tiny country of Estonia which has digitized its entire country making it both the least intrusive on the daily lives of its citizens and thus one of the most competitive countries in the world.

[ix] Herzl, Jabotinsky, Weizmann, and Ben Gurion all affirmed this standard of equality between Jews and non-Jews.

 

טיוטת הצעה לחוקה לישראל: מצע לדיון המובא על ידי

צבי ביסק (אזרח)

מבוא

לאור מורכבות המבנה הפוליטי-דתי-אתני של ישראל, חששתי בעבר מחוקה כתובה. הטלתי ספק בעצם האפשרות להגיע לנוסח מוסכם על רוב העם. האירועים האחרונים בהיסטוריה המורכבת של ישראל הובילו אותי למסקנה כי חוקה כתובה הכרחית לעצם הישרדותה של המדינה. נדמה לי שרובם של אזרחי ישראל הגיעו למסקנה דומה. אולם השיחה מתקדמת רק בהצהרות מבלי שנמנו תפיסות מהותיות.

כאזרח ישראלי וכיהודי נדמה לי שחוסר הדיון התכליתי הזה מסוכן. זו הזמנה לדמגוגיה. לכן, החלטתי לשחק “משחק מסוכן” ולהציע טיוטה אפשרית של איך חוקה לישראל יכולה וצריכה להיראות. להלן הצעתי, בתקווה לעורר דיון פורה יותר.

א. תכליתה של חוקה

1.                 יציבות פרוצדורלית

חוקה מבטיחה כי הליכי יסוד מסוימים לא יהיו כפופים לשינוי תכוף או שרירותי. האזרחים והנבחרים ומשרתי הציבור חייבים לדעת את הכללים הבסיסיים שלפיהם מתנהלת המדינה. נהלים יציבים של הממשל מספקים לאזרחים, נבחרים, ומשרתי הציבור ידע הולם על ההשלכות הסבירות של מעשיהם.

אין לשנות מערכות ומסורות ממשל משום שרוב ארעי (ממשלות נבחרות מעצם הגדרתן הן ארעיות) מבקש לשרת התלהבויות רגעיות תמורת רווח פוליטי.

 

2.                 אחריותיות

חוקה מבטיחה שמי נבחר, ייתן דין וחשבון באופן קבוע לבוחרים. דין וחשבון זה יינתן לציבור הבוחרים על ידי כל המשרתים בממשל: נבחרים, ממונים ועובדי שירות המדינה -תוך שימוש בכוחה המוסרי והמשפטי של החוקתיות. שומרי סף שונים – בתי משפט, מבקר המדינה, יועץ משפטי לממשלה וכו’ – מבטיחים כי דין וחשבון זה מיושם.

 

3.                 ייצוגיות

חוקה מבטיחה כי נושאי המשרה יתנהלו כנציגי בוחריהם במסגרת אילוצי החוק; שהם יבינו כי המסים הנגבים על ידי הממשלה קיימים בזכות העמל, היצירתיות, האינטליגנציה, המאמץ והמיומנות של אותם בוחרים. ולכן אחריותם לנהל ולהוציא את הכסף הזה בצורה יעילה ושקולה כפי שהטכנולוגיה העכשווית מאפשרת והמוסכמות החברתיות מכתיבות.

 

4. חלוקת סמכויות

חוקה מבטיחה את חלוקת הכוח בין השלטון המקומי, האזורי והמרכזי ובין הרשות המחוקקת,  הרשות המבצעת, והרשות השופטת. הדבר מבטיח את קיומם של מעצורים ו”איזונים ובלמים” במערכת הפוליטית. כך יכולים האזרחים להשפיע על המדיניות או לבקש תיקון של מדיניות בלתי צודקת או יישום שרירותי של מדיניות זו. הדבר נעשה על ידי עתירה לכל אחת מזרועות הממשל- אם באופן פרטני או אם באמצעות ארגונים שונים של החברה האזרחית, שעצם קיומם מובטח אף הוא על ידי החוקה.

 

5. פתיחות וגילוי נאות

חוקה מבטיחה מעורבות עממית בממשל ופתיחות וגילוי נאות בענייני הממשל. מלבד ביטחון המדינה ותוך התחשבות בפרטיותם של אנשים, כל דיוני הממשלה, בין אם מקומיים, אזוריים, או לאומיים, חייבים להיות שקופים ונגישים לעיון הציבור.

 

 

ב. אופייה של חוקה לישראל

לחוקות יש סיכוי טוב יותר להצליח כאשר הן משקפות את הנרטיבים והערכים ההיסטוריים של עם ולא מהוות יבוא זר.

החוקה האמריקנית הצליחה משום שהיא שיקפה את המסורות האנגליות של ה”משפט המקובל” (common law), המגנה כרטה, מרד האיכרים, הרפורמציה הפרוטסטנטית, מלחמת האזרחים האנגלית, המהפכה המהוללת, מגילת הזכויות האנגלי(1689), חוק הסובלנות (חופש דת) ופילוסופיית ההשכלה האנגלית. אלה היוו את מוזיקת הרקע לכתיבת החוקה האמריקנית והפך אותה למקובלת על העם האמריקני – שרוב רובו היו באותה עת בעלי זהות בריטית.

 

ככל שנוכל לבסס את החוקה שלנו על מקורות יהודיים וציוניים, כך יגדל הסיכוי שנצליח להביא, בסופו של דבר, לחוקה כתובה שתהיה מקובלת על רוב העם. היהדות והציונות גדושות במוטיבים חוקתיים. ישראל אינה יהודית ודמוקרטית. היא דמוקרטית משום שהיא יהודית, והיא יהודית משום שהיא דמוקרטיה חוקתית. אם ישראל תהפוך למדינה של עריצות הרוב או מדינה אוטוריטרית היא כבר לא תהיה יהודית – היא פשוט תהפוך לעוד עבודה זרה, עגל זהב פוליטי, חילול השם.

 

המסורת היהודית נחושה מאוד בעיקרון זה ונאכפת בתנ”ך יותר משלושים פעם בניסוחים שונים. לדוגמה:

שמות כ”ב:20 “לא תעשו עוול ולא תעשקו גר תושב; כי גרים הייתם בארץ מצרים”.

שמות 23:9 ” וגר לא תעשקו, כי אתה יודע לב גר, בראותך גרים בארץ מצרים.

ויקרא 24:22 – כב  מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה:  כִּי אֲנִי יְהוָה, אלוהיכם

במדבר ט”ו 15 … יהיה חוק אחד גם לך, וגם לזר שגר אתך, …

 

וכך הלאה עוד 30 פעמים

 

חוקה למדינה שהוקמה על ידי העם היהודי ולמענו חייבת לכלול את אמות המידה לשוויון זכויות הנמצאות בהוראות תנכיות אלה. אין לנו צורך לנבור במסורות החוקתיות של עמים אחרים, במיוחד כשרבות מהמסורות ה’זרות’ הללו מושרשות במסורות שלנו.

 

לדוגמה, כל הרעיון של אמנה חברתית(Social Contract) . כפי שציין הכומר האנגליקני ניקולס סגובסקי:

בדיוק כמו בברית התנ”ך, שהגדירה את ישראל כעם-ברית, כך המגנה כרטא נשזרה בהבנה העצמית של האומה האנגלית. כשם שנביאי ישראל הזכירו לעם לקיים מחדש את הברית, כך הוגי החוקה ועורכי הדין של מסורת ה”משפט המקובל” (Common Law) רעננו וחידשו את הבנתנו את המגנה כרטא במשך 800 שנה.

 

 

מנהיגי מרד האיכרים באנגליה במאה ה-14 השתמשו בהן כאשר דרשו שוויון זכויות. הצהרתו המפורסמת של הכומר ג’ון בול מדגימה זאת:

כאשר אדם חפר באדמה וחווה טוותה חוטים מי היה אז הג‘נטלמן? מההתחלה כל בני האדם מטבעם נבראו כאחד, והשעבוד שלנו בא ע”י דיכוי לא צודק ע”י אנשים רעים. כי אם לא כך אלוהים היה ממנה מי צריך להיות משועבד ומי חופשה ולכן אני מפציר בכם לקחת בחשבון שעכשיו הגיע הזמן, שניתן לנו על ידי אלוהים, שבו אתם יכולים (אם תרצו) להשיל את עול השעבוד, ולהשיב את החירות.

 

הצהרה זו הקדימה את האמרה המפורסמת של ז’בוטינסקי ש’כל אדם הוא מלך’, כל אדם, לא רק האדם היהודי.

ז’בוטינסקי דגל בשוויון מלא לערבים: לכל שר יהודי סגן שר ערבי – ולהפך. הוא דגל בשוויון בין ערבית לעברית: כל מסמך ממשלתי היה צריך להיכתב בשתי השפות. הרומן העתידני של הרצל, הארץ הישנה-חדשה,  מתאר שוויון זכויות לאזרחים הערבים. הצהרת בלפור התנתה את תמיכתה במולדת יהודית בשוויון זכויות לערבים.  חיים ויצמן הכריז שהעולם ישפוט את המפעל הציוני על פי האופן שבו אנו מתייחסים לערביי הארץ. ואף על פי שבן גוריון לא כתב את מגילת העצמאות, הוא בוודאי אישר כל מילה כלול:

… ישראל… יטפח את פיתוח הארץ לטובת כל תושביה… היא תבטיח שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל תושביה ללא הבדל דת, גזע ומין…

 

עובדה פשוטה היא שישראל אינה יכולה להיות יהודית או ציונית, אלא אם כן היא דמוקרטיה הנשלטת על ידי עקרונות ומוסדות חוקתיים המגבילות את השימוש השרירותי בסמכויות השלטון ומתנגדת לעריצות הרוב.

 

באותה רוח, אני מאמין כי חוקה המתיימרת להדהד בקרב המוני האנשים חייבת להימנע משפה משפטית מייגע ולהיות קומפקטית וברורה מספיק כדי לאפשר לאזרחים המעוניינים בכך לקרוא בשעות אחר הצהריים הנינוחות. החוקה האמריקאית מכילה 7,591 מילים, כולל תיקונים.

להלן הצעתי לחוקה לישראל.

החוקה המוצעת

הקדמה

 

אנו, אזרחי מדינת ישראל, מחוקקים חוקה זו כדי להגדיר את הזכויות הבלתי ניתנות לערעור ואת החובות החברתיות, על פי חוק, לכל בני האדם הכפופים לשלטון המדינה.

אנו מחוקקים חוקה זו על מנת להגדיר בבירור את מגבלות הכוח והסמכויות של הממשלה ביחס לזכויות ולאחריות של אזרחים ואנשים אחרים.

אנו עושים זאת בהתאם למגבלות רבות של המסורת היהודית, המצווה עלינו לרדוף תמיד אחר הצדק ולהתייחס תמיד לכל בני האדם כשווים בפני החוק. וכמוכן, לא ללכת אחרי הרוב כאשר הוא מתכוון לעשות רע.

אנו מחוקקים חוקה זו כדי להגדיר בבירור את המבנה הפוליטי של המדינה, את תפקודם התקין של מוסדותיה, ואת אמות המידה המוסריות והאתיות של נבחרי הציבור, מינויים הפוליטיים, ועובדי המדינה האחראים לביצועם של מוסדות אלה.

אנו מחוקקים חוקה זו על מנת ליצור מסגרת משפטית שתבטיח שוויון בפני החוק ותקדם את בריאותו, רווחתו ושגשוגו של כל אזרח, תושב או שוהה במדינה ללא הבדל מגדר, גזע, דת או לאום.

אנו מחוקקים חוקה זו כדי להגדיר כראוי את החוזה החברתי בין הממשלה לבין עם של בני חורין.

 

סעיף 1: מבנה הממשלה והרכבתה

מדינת ישראל היא דמוקרטיה חוקתית פרלמנטרית. העם הוא הריבון המיוצג על ידי כנסת נבחרת האחראית על חקיקת חוקים. הממשלה, המורכבת מרוב חברי הכנסת, קובעת מדיניות על בסיס חוקים אלה. בתי המשפט מגדירים את מגבלות הכוח והסמכויות של הכנסת והממשלה כהגדרתן בחוקה זו כאשר הן משפיעות על הזכויות והאינטרסים של יחידים, מיעוטים, ומשלמי מיסים. הצורך ברשות שופטת חזקה ועצמאית מושרש עמוק במסורת היהודית. כפי שנאמר בדברים 17, 9: ” ובאת, אל-הכוהנים הלויים, ואל-השופט, אשר יהיה בימים ההם; ודרשת והגידו לך, את דבר המשפט.

 

חלק א’: זכות ההצבעה.

החוזה החברתי בין האזרח למדינה תלוי ביחסי הגומלין בין המדינה המגינה על זכויות האזרח לבין האזרח התורם לרווחת המדינה: לכן,

1. כל אזרח ללא הבדל מגדר, דת, לאום או גזע הנרשם לשירות לאומי או שירות לאומי חלופי כהגדרתו בחוק, יהיה זכאי להצביע בהגיעו לגיל 18 לפני מועד הבחירות. אזרחים שימלאו את חובת השירות הלאומי שלהם לאחר מכן יהיו זכאים להצביע. אזרחים שלא נרשמו ולא ביצעו שירות לאומי או שירות לאומי חלופי כהגדרתו בחוק לא יהיו זכאים להצביע.[i]. פטורים משירות לאומי חלופי בשל נכות פיזית או נפשית או מצבים חברתיים ומשפחתיים )ולא מכל סיבה אחרת) יהיה זמין ומי שימלא אחר חלופות אלה יהיה זכאי להצביע.
2. שירות לאומי חלופי יכלול שוטרי עזר, או מטפלים בחולים ובקשישים, או עבודות ניקיון במבני ציבור ובבתי ספר, או עבודות תברואה לעיריות, או נהגי עזר של אוטובוסים ומשאיות, או עובדים חקלאיים, או כל שירות ציבורי אחר שאינו נמנה התומך ברווחתה הכללית של החברה כפי שיחליטו נבחרי העם, ולא יכלול עבודות מוסדיות בלתי תובעניות של מגזר מסוים. שירות זה יהיה שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים ויכול לכלול תקופה של עשר שנים לפחות שבה הם יבצעו שירות מילואים על בסיס שנתי.
3. עבריינים כלואים, מאחר שהפרו את החוזה החברתי, ייאסר עליהם להצביע עד תום תקופת מאסרם, אך לאחר מכן יהיו שוב זכאים להצביע אם הם עמדו בדרישות המפורטות לגבי שירות לאומי.
4. מי שאינם אזרחים לא ישתתפו בבחירות הארציות.
5. שיטת הבחירות וגודלה של הכנסת יהיו אלה שהונהגו עם ייסוד המדינה וישונו רק בדרך של תהליך התיקון המתואר בחוקה זו להלן.

חלק ב’: הכנסת

1. כל סמכויות החקיקה המוענקות בזאת יהיו נתונות לכנסת. אלא, אם נמצא על ידי בתי המשפט כי יש הפרה של החוק, או של הזכויות המוכרות באופן אוניברסלי של יחידים או קבוצות, או חוקה זו.
2. הרכב הממשלה ייקבע בידי חברי כנסת שגילם חייב להיות 25 ומעלה, שהם אזרחי ישראל 15 שנים לפחות, שהשלימו באופן משביע רצון לפחות שנתיים של שירות לאומי כמוגדר בחוק ובחוקה זו.
3. הכנסת לא תחוקק חוקים שנועדו במיוחד להועיל או להזיק לאדם באופן אישי, או פריבילגיה של מגזר מסוים בחברה.
4. בחירות ארציות ייערכו חמש שנים מיום הקמתה של ממשלה שלטת, אלא אם כן הוכרזו בחירות מוקדמות על ידי אותה ממשלה או שהממשלה נפלה בגלל הצבעת אי-אמון וחוסר יכולת למשול לאחר מכן. הכנסת גם תפקח על הזמנים, המקומות ושיטות הבחירות האזורית והמקומית כפי שהחוק קובע.
5. לאזרחים יש זכות לדעת שמיסיהם מנוהלים על ידי נבחריהם, מינויים פוליטיים, ועובדי הציבור ביעילות ובתבונה לטובת הציבור וללא טובות הנאה כלשהן או שחיתות. לכן,
   • א. חברי כנסת יפסלו עצמם מהצבעה בנושאים כלכליים אם הועסקו או התייעצו עם חברות גדולות שנפגעו מהצעת החוק בתקופה קודמת של עשר שנים, אך הם רשאים להשתתף בדיונים בנושאים אלה.
   • ב. חברי כנסת לא יקבלו כסף או מתנות יקרות ערך בעודם חברי כנסת מכהנים[ii], למעט במקרים חריגים, כגון משבר בריאותי משפחתי או דומה, ורק באישור ועדת ההיתרים של משרד המבקר. אישורים כאלה חייבים להיחשף בפומבי.
   • ג. שכרם של חברי הכנסת לעולם לא יעלה על פי ארבעה מההכנסה הממוצעת הקיימת בישראל באותה עת ויהיה מותאם מדי שנה. הוצאות התפעול הכלליות הדרושות לתפקיד יאושרו על ידי מבקר הכנסת שיהיה מפוקח על ידי משרד מבקר המדינה.
   • ד. הפנסיה של חברי הכנסת תחולק באופן יחסי לפי משך תקופת כהונתם ותחול רק על מי שכיהן לפחות שנתיים בתפקיד.
   • ה. נכסי חברי הכנסת, לרבות דוחות מס ואינטרסים כלכליים. כגון השקעות גדולות וחברות במועצות מנהלים של גופים כלכליים, יהיו שקופים ונתונים לעיון הציבור. לא יהיה אדם מועמד לכנסת אלא אם כן מתקיים תנאי זה 90 יום לפני הבחירות.
   • ו. חברי כנסת לא יחזיקו בכל תפקיד שכיר או ניהולי או של דירקטור או תפקיד ייעוץ חיצוני בעודם חברי כנסת. נכסיהם (מניות, אגרות חוב, וכו’) יופקדו בקרן נאמנות המפוקחת על ידי משרד המבקר. חברי כנסת רשאים להמשיך לקבל תמלוגים על פטנטים ועבודות שפורסמו שהיו קיימים בזמן בחירתם.

חלק ג’: ממשלה

• כל החלטות המדיניות שניתנו בזאת יהיו נתונות לממשלה, זולת אם בתי המשפט מצאו אותן כמפרות את החוק או חוקה זו. עקרון הפקעה לצרכים ציבורים יופעל בזהירות רבה, וייושם רק לצרכי תשתית חיוניים, או לביטחון הציבור, או בגלל אילוצי מלחמה, או לחתירה לשלום.
• ממשלה לא תורכב מיותר מ-18 משרדים, אשר השרים שבהם, בנוסף לראש הממשלה ולסגן ראש הממשלה, ירכיבו את הקבינט הממשלתי של לא יותר מ-20 אנשים. שרים אינם חייבים להיות חברי כנסת. ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה חייבים להיות חברי כנסת. שרים וסגני ראש ממשלה יכולים להחזיק במספר תיקים. אסור לראש הממשלה להחזיק באף תיק.
• ראשי ממשלה ימנו (ויפטרו) שרים על פי שיקול דעתם המותנה בכך שהמועמדים האלטרנטיביים ימלאו אחר תנאי חוקה זו.
• לא יכהן אדם כראש ממשלה יותר מ-10 שנים במצטבר. כאשר ראש ממשלה מכהן מגיע למגבלת 10 השנים הוא יתפטר מיד (ולעולם לא לכהן עוד בתפקיד זה) וסגן ראש הממשלה ייכנס לתפקידו.
• שכר השרים (לרבות ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה) לא יעלה על פי חמישה מההכנסה הממוצעת הישראלית באותה עת, ויהיה מותאם מדי שנה. הוצאות התפעול הדרושות לתפקיד יאושרו על ידי מבקר הכנסת בפיקוח משרד מבקר המדינה.
• גמלאות השרים (כולל רה”מ וסגני רה”מ) יינתנו באופן יחסי לפי משך כהונתם המיניסטריאלי המצטבר על בסיס מינימום של שנתיים של שירות פעיל.
• במקרה של מות או נבצרות של ראש הממשלה, תבחר הכנסת ראש ממשלה חדש. נבצרות תוגדר כמחלה משביתה או פציעה או התמוטטות נפשית, שאינה מאפשרת למלא את תפקידי המשרד כפי שנקבעו על ידי לפחות שני צוותים שונים של אנשי מקצוע רפואיים בחסות בית המשפט העליון.
• כל החוקים וההגבלות המשפטיות הנוגעים לשרים יחולו גם על ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה.
• תפקיד יועץ משפטי, הדומה במעמדו ליועץ המשפטי של הכנסת, יוקם בלשכת ראש הממשלה ויהיה נפרד מהיועץ המשפטי לממשלה, אך לא שווה ערך לו, לפי שיקול דעתו של ראש הממשלה.
• התפקידים של שרים ללא תיק וסגני שרים מבוטלים בזאת עם כל המשכורות והפריבילגיות הנלוות להם.
• לאזרחים משלמי המיסים יש את הזכות להיות בטוחים שהמיסים שלהם מנוהלים ומנוצלים ביעילות, יושר וזהירות אופטימליים. לכן,

1. משרות אמון בכל המשרדים יאוישו על ידי אנשים מוסמכים, בין אם על ידי השכלה, ניסיון מעשי, או הכרה ציבורית. הדבר יהיה נתון לביקורת שיפוטית ולביקורת המבקר.

2.ראשי ממשלה ושרים אחרים לא יקבלו כסף מזומן או מתנות יקרות ערך בעודם מכהנים, מלבד מתנות מנכבדים מבקרים  אשר חייב להיות מוצהר.

• ממשלות מעבר לא יזמו מדיניות או חוקיות חדשות ולא ימנו פקידים, אלא ימשיכו ליישם מדיניות ולקדם יוזמות שכבר קיימות. למעט במצבי חירום לאומיים כגון פרוץ מלחמה או אסון לאומי, וזה רק באישור בית המשפט העליון.

 

חלק ד’: מצעי המפלגות

אזרחים בדמוקרטיה רשאים לדעת עבור מה הם מצביעים כדי למלא כראוי את חובתם האזרחית. לכן,

1. על כל מפלגה להגיש מצע מודפס לוועדת הבחירות וליצור אתר אינטרנט המכיל את המצע שלהן שהציבור הרחב יוכל לעיין בו, על מנת להיות כשירה להתמודד בבחירות.
2. המצע חייב לכלול לא רק את המדיניות אלא גם את סדרי העדיפויות החקיקתיים ומה הם מקווים להשיג לפי סדר חשיבות אם ייבחרו.

 

סעיף 2: שומרי סף ממלכתיים

שומרי הסף של ישראל התפתחו לכלול את מוסדות הבאים (מבלי לשלול חשיבותם של שומרי סף אחרים שאינם מנויים במפורש בחוקה זו, כגון מוסדות הגבלים עסקיים ומוסדות נגד קרטלים או הקמת שומרי סף אחרים שיידרשו על ידי שינוי המציאות החברתית והכלכלית בעתיד. (

חלק א: בתי משפט

1. מערכת בתי המשפט תהיה זרוע נפרדת, אך שוות ערך, לממשלה ולכנסת ותורכב מבית המשפט העליון ומרמות שונות של בתי משפט משניים ונלווים. הכוח השיפוטי וסמכות השיפוט של בתי המשפט יחולו על תיקים פליליים ועל תיקים אזרחיים או סכסוכים בין יחידים או בין יחידים לבין רשויות המדינה והשלטון.
2. כאשר מקרה מובא כראוי, בתי המשפט מוסמכים לדון בתוקפו או בחוקיותו של כל חוק, ובסמכות או בחוקיות של כל פעולה שננקטה על ידי פקיד ממשלתי. כל חוק או פעולה שנפסקים כחסרי תוקף או בלתי חוקתיים יבוטלו וייחשבו בטלים, בכפוף לערעור כאמור פסקה 3 לחלק ט’ זה.
3. החלטותיהם של כל בתי המשפט המשניים והנלווים יהיו כפופות לערעור בפני ערכאה גבוהה יותר, למעט בוררות מוסכמת, להוציא מצבים חריגים שבהם ניתן לחשוד באופן סביר בהתערבות פלילית או בחוסר כשירות חמור או בהטיה מגדרית או אתנית.
4. מפני שצדק מעוכב הוא צדק שנשלל והזמנה גלויה לשחיתות ול”צדק” חוץ-משפטי, כתבי אישום פליליים יובילו למשפט בתוך לא יותר מששה חודשים מיום הגשת כתב האישום ותביעות אזרחיות ומסחריות יוכרעו בתוך לא יותר מששה חודשים מיום הגשתן. הכנסת תרחיב את מערכת בתי המשפט בהתאם; הוספת שופטים ואנשי צוות בבתי המשפט הקיימים וכן אפשרות ליצירת שכבות נוספות של בתי משפט משניים ונלווים.. הרחבה שיפוטית זו מחייבת הגדלה מקבילה של כוח האדם ותשתיות בפרקליטות, במשטרה ובסנגוריה הציבורית.
5. הוועדה לבחירת שופטים תתכנס מיוזמתה בעת הצורך, לא פחות מארבע פעמים בשנה, ללא אישור מראש של שר כלשהו או של הכנסת או בית המשפט העליון. היא תורכב מתשעה חברים: שלושה מבית המשפט העליון, שלושה מהכנסת (שניים מנציגי הקואליציה, [כולל שר המשפטים] ואחד מהאופוזיציה), אחד מלשכת עורכי הדין, אחד דיקן מפקולטה למשפטים באוניברסיטה, ואחד מאיגוד הרשויות המקומיות בישראל. השופטים ייבחרו על ידי שישה חברי ועדה לפחות.
6. כל הדיונים וההחלטות השיפוטיות, למעט בטחון המדינה ועניינים הקשורים פרטיות, יהיו שקופים וזמינים לציבור באתרי אינטרנט או כל אמצעי תקשורת המונים עתידי שיוקדש למטרה זו. הציבור יקבל התראות אינטרנטיות על החלטות בזמן אמת.
7. לשכת עורכי הדין, כלי התקשורת, ואחרים רשאים לתת ציונים פומביים לשופטים בודדים על מוכנותם, כישוריהם, ידיעותיהם והתנהלותם, והשכל הישר, כמו גם על התנאים הפיזיים ויעילות הצוות של המקומות השונים.
8. שכרם ותנאיהם של כל שופטי בית המשפט המשני והמשנה יהיו זהים לאלה של חברי הכנסת. שכרם ותנאיהם של שופטי בית המשפט העליון יהיו זהים לאלה של שרי הממשלה.
9. שופטים מכהנים לא יקבלו מתנות יקרות ערך כלשהן.

 

חלק ב’: מבקר המדינה

• משרד מבקר המדינה חיוני לשמירה על זכויות האזרחים בכל הנוגע לביורוקרטיה, למאבק בשחיתות ולייעול המנהל השלטוני. לכן הוא יבקר מעת לעת,לפי שיקול דעתו, את הרשות המבצעת, הכנסת, הרשויות המקומיות וכל הגופים והמוסדות המוגדרים בחוק כנתונים לביקורת. לרבות חברות ממשלתיות, עמותות פטורות ממס, אוניברסיטאות, ישיבות ומכללות, וכן רשות מקרקעי ישראל וקרן קיימת.
• מבקר המדינה ייבחר על ידי הכנסת בהצבעה חשאית לתקופת כהונה של 7 שנים ויודח רק אם יימצא מזלזל בתפקידו על ידי בתי המשפט בכך שאינו מבצע את המשימות שהגדרת התפקיד מחייבת.
• כל המועמדים צריכים להיות שופטים בדימוס מבית המשפט העליון או מבית משפט מחוזי, או רואה חשבון פורנזיים שמילא תפקיד בכיר במשטרה או בפרקליטות. פעילות המינויים של משרד מבקר המדינה, כמו גם החלטותיו האסטרטגיות, יהיו כפופות ולביקורת שיפוטית.
• שלוש יחידות של המשרד יהיו בעלות מעמד חוקתי עצמאי שהמבקר אינו יכול לבטל,

1. יחידת ההיתרים, המורכבת משופטים ומשפטנים לשעבר, תשפוט את כללי ההתנהגות והפעילות של נבחרי ציבור ועובדי ציבור כדי לקבוע את המותרות.
2. היחידה למאבק בשחיתות תורכב מרואי חשבון פורנזיים, מומחים משפטיים הכולל צוות תמיכה וכן נציג היחידה לפשיעה כלכלית במשטרה. בכך תבטיח שיתוף פעולה שוטף בין שני המוסדות במאבק בשחיתות.
3. תוקם יחידת התייעלות ניהולית המורכבת מנציגי המגזרים העסקיים, החברתיים והממשלתיים השונים כדי לזהות ולבטל הליכים מנהליים מיותרים, חוקים ותקנות חופפים וסותרים, וכן תצורות ממשלתיות ובירוקרטיות מיותרות. מסקנותיהם והמלצותיהם לשינויים מבניים וחקיקתיים יהפכו לחלק בלתי נפרד מדו”ח המבקר השנתי, הן לממשלה והן לוועדות הכנסת הרלוונטיות. הן יועמדו לרשות הציבור הרחב הן בכתב והן באופן דיגיטלי עם הגשת הדו”ח.

חלק  ג’: היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה מייעץ לממשלה על חוקיות פעולותיה וכפועל יוצא מזה על הבטחת שלטון החוק בכל זרועות השלטון, ובכך אמון על הגנת האינטרס הציבורי, כמו גם על אזרחים וקבוצות, מפני פגיעה אפשרית של רשויות השלטון או עובדי ציבור בין אם נבחרו, מונו או מעוסקים כעובדים בשירות המדינה. לכן,

1. היועץ המשפטי לממשלה ייבחר לתקופת כהונה של 7 שנים בהצבעה חשאית של הכנסת על פי המלצות ועדה ציבורית שתכלול חמישה חברים: שופט בדימוס של בית המשפט העליון, יועץ משפטי לממשלה לשעבר, חבר כנסת שייבחר על ידי ועדת החוקה של הכנסת,  עורך דין  שייבחר על ידי לשכת עורכי הדין, ומשפטן מומחה בנושאי המשפט האזרחי והפלילי שייבחר על ידי ראשי בתי הספר האוניברסיטאיים למשפטים בישראל כדי להבטיח את בחירתם של בעלי הכישורים המתאימים וטוהר המידות הראוי.
2. החלטות היועץ המשפטי לממשלה יהיו נתונות לביקורת שיפוטית. לחברי הכנסת, לממשלה ולאנשי הציבור המושפעים מהחלטות היועץ המשפטי לממשלה יהיה מעמד בבתי המשפט המתאימים לערער על החלטות אלה.
3. היועץ המשפטי לממשלה יהיה מוסד נפרד ומובחן ולא משרת אמון מיניסטריאלית.

סעיף 3: אתיקה ממשלתית וציבורית  

 חלק  א’

מי שהורשע בעבירה לא יהיה כשיר לעולם להיבחר או להתמנות למשרה ציבורית, בכל תפקיד שהוא, בגופים ממשלתיים ארציים, אזוריים ומקומיים. כמו כן בכל גוף חוקי אחר כגון לשכת עורכי הדין, קרן קיימת, הסוכנות היהודית, ההסתדרות וכוו”. והם לא יהיה זכאים לכהן בכל תפקיד ניהולי או דירקטור בכל חברה ממשלתית, ועדי עובדים או עמותה. לאף עבריין שהורשע בעבר לא יהיה כל קשר, במישרין או בעקיפין, עם תקציבי הנ”ל. עם זאת, לאחר שריצה את תקופת עונשו, לא יוטל עליו מגבלות על כל העסקה בתפקידים לא נבחרים/לא ממונים בגופים הנ”ל.

חלק  ב’

כל נבחר או ממונה ברמה המקומית, האזורית או הלאומית, או מנהל או דירקטור של חברה ממשלתית, או ארגון לא ממשלתי, או גוף חוקי אחר, שהוגש נגדו כתב אישום, חייב להתפטר מתפקידו לאלתר, כלול חברי כנסת, שרים, ראשי ממשלה וסגני ראש ממשלה, מנהיגים דתיים וכל שאר נבחרי הציבור או הממונים. אנשים שהוגש נגדם כתב אישום ותלויים ועומדים נגדם אישומים אינם זכאים להחזיק במשרה ציבורית כלשהי כל עוד אישומים כאלה תלויים ועומדים. לאחר זיכוי או ביטול אישומים כאמור, תוסר אי הכשירות לכהן בתפקיד.

 

סעיף 4: זכויות הילד

לכל ילד,  אזרח או תושב (חוקי או לא), חילוני או דתי, בעל יכולת או מוגבלות, יש זכות מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור לחינוך מודרני המאפשר מימוש של מלוא הפוטנציאל האנושי, ולהתפתחות לאזרח יצרני מודע במאה ה-21 ובמאות שלאחר מכן. אין הורה, יחיד, מוסד או גורם ממשלתי רשאי לשלול מילד כלשהו את החינוך הזה.  גם לא לעודד, או להפחיד אחרים לעשות זאת מכל סיבה שהיא. לכן,

1. תקציביחינוךבריאותורווחה יחולקו לפי ילד ולפי נושא, ולא על בסיס סקטוריאלי או מוסדי. כל ילד ללא הבדל מגדר, דת או אזרחות יקבל בדיוק את אותו תקציב חינוך לכל מקצוע לא משנה באיזה מגזר. דבר זה יתייחס ספציפית לנושאי ליבה מסוימים[iii], אך לא ימנעו נושאים אחרים או אלה שאינם כלולים בתוכנית הלימודים בעת חקיקת חוקה זו.
2. כל תקציביי החינוך הדתי יכוסה על ידי חקיקה לענייני דת כמפורט להלן בתוספת תרומות פרטיות.
3. תקיפה, או הטרדת ילד מסיבות פוליטיות, אתניות, או דתיות תיחשב לפשע שנאה עם סנקציות פליליות מתאימות.

 

סעיף 5: מגילת הזכויות

החוזה החברתי בין החברה המאורגנת לבין היחידים והקבוצות המרכיבים אותה הוא בסיס יסוד למדינה חופשית ובטוחה. חירות תוגדר כבני אדם חופשיים לעשות ככל העולה על רוחם כל עוד הדבר אינו פוגע בגופו, ברכושו, בביטחונו או בזכויותיו של אדם אחר ואינו פוגע בביטחון המדינה. פגיעה תוגדר כנזק פיזי וחומרי אובייקטיבי, ולא כרגשות סובייקטיביים. לכן,

1. כל אדם, אזרח, תושב או שוהה באזורים הפיזיים שבשליטת המדינה ייהנה מכל הזכויות המנויות בחוקה זו, למעט חוק השבות השמור לעם היהודי וזכות ההצבעה השמורה לאזרחים. יש לראות בחוק השבות העדפה מתקנת היסטורית, המשיבה את האוטונומיה המיטבית לעם היהודי, והיא תתייחס לכל אדם המוגדר להלן בסעיף שנים עשר.
2. לכל אדם, ללא הבדל גזע, לאום, דת, השתייכות פוליטית, מגדר או העדפה מינית, או אזרחות, כאשר תוענק לו הזכות  החוקית להיכנס לישראל, תובטח לו כל זכויות הכניסה והשירות על ידי כל המוסדות הציבוריים או העסקים הפרטיים המספקים שירותים לציבור הרחב תחת הגנת המדינה וחוקה זו.
3. כל תקציבי המדינה לשירותים ציבוריים, למעט תקציבי ביטחון, יחולקו באופן שווה לנפש ולא למגזר, למעט מקרים ייחודיים שבהם תקציבי העדפה מתקנת נחוצים לתיקון עוולות העבר ביחס למגזר מסוים.
4. המדינה לא תחוקק שום חוק האוסר על זכותם של אנשים להתאסף בדרכי שלום ולעתור לממשלה לתיקון עוולות.
5. המדינה לא תחוקק שום חוק האוסר על חופש הדת, או פוגע בחופש הביטוי או בחופש העיתונות, למעט במקרים של לשון הרע או הוצאת דיבה או הסתה לפגיעה, או במקרים של סכנה קיצונית לביטחון המדינה כפי שייקבעו על ידי בתי משפט.
6. המדינה לא תחוקק שום חוק המגביל את חופש התנועה או אוסר על הפעלת תחבורה ציבורית או פרטית בשעות או בימים מסוימים, למעט במקרי חירום לאומיים.
7. המדינה לא תחוקק חוק המבטל את הזכות לפרטיות אלא במקרים של ביטחון המדינה או פעילות פלילית ורק תחת פיקוח קפדני של בתי המשפט.[iv]
8. לא ישללו מאדם חיים, חירות או רכוש, ללא הליך משפטי הוגן; ולא יילקח רכוש פרטי לצורכי ציבור ללא פיצוי הולם. נאשם בפלילים לא יועמד לדין שלא בפניו אלא במקרים קיצוניים הנוגעים לביטחון המדינה.
9. זכותם של אנשים להיות בטוחים בגופם, בביתם, בניירותיהם ובחפציהם, מפני חיפושים בלתי סבירות תהיה מוגנת, ולא יוצאו צווים, אלא על יסוד סיבה סבירה, הנתמכת באישור בית משפט, ובמיוחד תתאר את המקום שיש לערוך בו חיפוש, ואת האנשים או הדברים שיש לתפוס.
10. חופש האזרחים לבקר את רשויות המדינה ויחידים בכנסת, בממשלה, בבתי המשפט, ובשירות המדינה ייחשב לזכות שאין לשלול אותה למעט במקרים של הוצאת דיבה או לשון הרע גסה.
11. אף גוף ממשלתי (ארצי, אזורי או מקומי) או חברה ממשלתית, לא יזמין מוצרים או שירותים ללא יכולת לספק את התמורה הכספית בתוך 90 יום, אלא בהסכמה מפורשת של הספק.
12. עצמאיים ובעליעסקיםקטניםלאיופלולרעהבענייניחקיקתרווחה.
13. מעמד פלטפורמות מדיה חברתית יהיו באותו מעמד של העיתונות המודפסת ויהיו אחראיות לדיוק המידע שהן מפרסמות. כל הפרסומים במדיה החברתית ייחתמו בשמו החוקי של אדם אמיתי BOT .מותר רק אם נחתם על ידי אדם האחראי על ה .BOTלא תהיה אנונימיות בעניין זה. הפלטפורמות יהיו אחראיות לאכוף הגבלות אלה בכפוף לעיצומים כספיים כפי שחוקקה הכנסת.
14. המניין בחוקה זו של זכויות מסוימות לא יתפרש כשולל או מזלזל בזכויות אחרות שנותרו בידי העם כפי שפותחו במשך השנים בפסיקות משפטיות, או הוכרו כעקרונות של צדק אוניברסלי, או כדי למנוע הכרה בזכויות חדשות שהופכות מובנות מאליהן לאורך הזמן.

 

סעיף 6: דת ומדינה

למרות רצונם של רבים מהאבות המייסדים של מדינת ישראל שיהיה חיץ בין הדת המאורגנת לבין פונקציות המדינה, ההיסטוריה של העם היהודי והיהדות בארץ ישראל ומרכזיותה של ארץ ישראל בנרטיבים ההיסטוריים של הנצרות והאסלם מחייבת את מדינת ישראל לסייע ולתמוך בדתות השונות ובזרמים השונים. חובה זו תאוזן על ידי זכותו של הפרט להיות משוחרר מכל כפייה דתית.  לכן:

1. יובטח חופש מכפייה דתית של המדינה הכופה על גופו, רכושו, ביטחונו, רווחתו או זכויותיו של אחר, במישרין או בעקיפין
2. אנשים המקיימים אורח חיים דתי מכל אמונה ועדה, כמו גם מנהיגים דתיים ומוסדות מכל אמונה ועדה יהיו שווים בפני החוק ומוגנים על ידי החוק. לא יהיו להם זכויות יתר או זכויות מיוחדות בחוק למעט לעניין חוק השבות.
3. כל תקציבי שירותי הדת של המדינה והרשויות אזוריות והמקומיות יאוחדו לקרן ממלכתית דתית מאוחדת ויחולקו מדי שנה שווה בשווה בין כל אזרח בוגר (באמצעות כרטיס חיוב מגנטי). כל אזרח יחליט לאיזו דת, זרם דתי, מוסד או ארגון חופש מדת הוא תורם את תרומתו השנתית. כספים אלה, בתוספת לתרומות פרטיות, רשאים להיות מוקדשים לחינוך דתי, ולמוסדות דתיים אחרים, לרבות בתי דין דתיים.
4. שום גוף מחוקק כנסת או מועצה אזוריות או עירונית, מוסד ממשלתי או רשות רגולטורית לא יחוקקו חוק, לא יקבעו כל תקנה ולא יקבעו קוד התנהגות כלשהו הקשור לחוק או למנהג הדתי, ולא יעבירו תקציבים כלשהם מהקופה הציבורית לכל קבוצה דתית או בית תפילה מחוץ למסגרת הקרן הדתית הממלכתית המאוחדת.
5. הקרן הדתית הממלכתית המאוחדת לא תעלה על 1% מתקציבי מדינת ישראל.[v]
6. כל היבט ותפקיד של גופים דתיים המקבלים כספי ציבור במישרין או בעקיפין, יהיו נתונים לביקורת של מבקר המדינה ויחידותיו החוקתיות. עונשי שחיתות בהקשר זה יוחמרו על ידי סנקציות של הפרת אמון הציבור.
7. אף מעסיק, ציבורי או פרטי, אינו רשאי להפלות עובד או עובד פוטנציאלי בשל שמירתו על יום מנוחה או חג המיועד מבחינה דתית
8. מוסדות דת ישרתו ויחייבו רק את אותם אנשים שדבקו בהן מרצונם ולא יהיה להם כוח כפייה על אף אדם אחר. כל בתי הדין הדתיים יהיו וולונטריים ומוסכמים על הצדדים השונים. שום אזרח לא ייאלץ להתייצב בבית דין דתי בניגוד לרצונו. כל ההחלטות של בתי הדין הדתיים יהיו כפופות לערעור בפני בתי הדין המדינתיים הרלוונטיים, ללא קשר להתחייבויות וולונטריות קודמות
9. הרבנות הראשית, בתי הדין הדתיים (יהודים, מוסלמים או נוצרים ואלה של דתות אחרות) והמוסדות השונים של דתות אלה (ישיבות וכו’) יגבילו רק את מי שדבק בהן מרצונו ויכפיף את עצמו אליהן. הם ימומנו על ידי הקהילות הדתיות עצמן ולא ישירות על ידי המדינה.
10. . המנהג היהודי האורתודוקסי יהיה ברירת המחדל בכל האירועים, המוסדות ושירותי הזיכרון הממלכתיים הרשמיים, וינוהל רק על ידי אנשים שסיימו את שירותם הצבאי באופן משביע רצון. תנאי זה לא יתפרש בשום אופן כמגביל את הזכויות, הפריבילגיות והפריבילגיות של דתות אחרות וזרמים יהודיים אחרים ולא יגביל את השתתפותם הפעילה באירועים, מוסדות וטקסי הנצחה כאלה.[vi]

 

סעיף 7 – שוויון מגדרי

מדינת ישראל חרטה על דגלה שוויון מגדרי מלא ונגישות לחיים ציבוריים מכל שכבות האוכלוסייה ומאשרת כי נשים הן בני אדם עצמאיים וחופשיים בעלי בעלות מלאה על גופן ונפשן. לכן

1. לנשים תהיה ריבונות בלתי מוגבלת על גופן והן להחליט על כל הליך רפואי שהן רוצות לעבור, והמדינה לא תחוקק שום חוק או תקנה המפריעים במישרין או בעקיפין לריבונות זו.
2. לא יחוקק שום חוק, ולא תהיה מסורת תרבותית כלשהי, המפלה נשים לרעה באופן כופה או פוגעני פיזית. אונס ורצח על רקע כבוד המשפחה יישפט  כפשע שנאה הן לעבריינים והן למסייעים לפני ואחרי מעשה.
3. כספי ציבור כלשהם לא יממנו כל פעילות ציבורית או מוסד ציבורי, המפריד בין נשים לבין גברים. יחידים או קבוצות המעוניינים להיבדל מסיבות דתיות יכולים לממן אירועים כאלה באמצעות כרטיס החיוב של שירותי הדת שלהם, אך לא יגרמו אי נוחות לציבור הרחב בכל דרך שהיא. לא ייעשה שימוש במקום ציבורי, פארק או אזור נופש לאירועים בהפרדה מגדרית אם הם שוללים, בכל דרך שהיא, מהציבור הרחב גישה למקומות כאלה ושימוש בהם.
4. הטרדה או אפליה מגדרית הנוגעת לאופן לבוש או פעילויות בתחבורה ציבורית, או במקומות ציבוריים כגון קניונים או מבני ציבור, או בעת הליכה על מדרכות, או גנים ציבוריים הנעשית על ידי אזרחים פרטיים, עובדי ציבור או מנהיגים דתיים תהיה חשופה לסנקציות פליליות ואזרחיות.
5. לכל המפלגות יהיו לכל הפחות, אישה אחת בארבעת המועמדים הראשונים של רשימתם ושלוש נשים בעשרת המועמדים הראשונים של רשימתם כדי להיות כשירים להתמודד לתפקיד.

 

סעיף 8 – זכויות וחובות סביבתיות

המסורת היהודית במקרים רבים מורה לנו לכבד ולקחת אחריות על עולם הטבע ורומז שלכל אדם יש את הזכות הבלתי ניתנת לערעור לאוויר, מים, אדמה ,ומזון נקיים. לכן,

• יהיה מדיניות ממשלתית לחחסיר את כל החסמים המשפטיים, הרישויים והבירוקרטיים להתקנת טכנולוגיות או מערכות ידידותיות לסביבה.
• כאזרחית כדור הארץ, ישראל תגבש חוקים ותקנות שנועדו לצמצם את השפעתה הסביבתית השלילית בכלכלה העולמית, תוך חתירה לניטרליות סביבתית מוחלטת.
• נציגי ישראל, כחלק של מדיניות לאומית, יקדמו שיקולים סביבתיים בדיוני ארגון הסחר העולמי וה- OECD  (וכל ארגון דומה שהיא חברה בו) בכל הנוגע למכסים ולהדדיות סחר.

 

סעיף 9 – זכויות נכים

הואיל והטכנולוגיה המודרנית מאפשרת אפילו לאנשים בעלי נכות קשה לעבוד ולהיות עצמאיים כלכלית, והואיל ומוגבלות אינה שוללת מהאדם את אנושיותו הבסיסית או מפחיתה את רצונו להיות אדם יצרני בחברה ולקבל יחס של כבוד והערכה ולא כמושא לרחמים, מדינת ישראל על כל מוסדותיה יקדישו את תוכניות “עיצוב אוניברסלי” רלוונטיות ליצירה ושיפור התשתיות הנחוצות להפוך אותם האנשים מצרכני ערך ליצרני ערך– מאנשים תלויים ברווחה לאזרחים עצמאיים שמשלמים מיסים. בנוסף, שכירת עובדים ממשלתיים ושירותים חוזיים יתנו שיקול דעת מיוחד לאנשים אלה כאשר כל שאר הכישורים שווים.

סעיף 10 – בירוקרטיה

לאזרחים יש את הזכות שהממשלה לא תבזבז את מיסיהם או את זמנם בגלל האיטיות, הניירת המיותרת, הכפילויות החופפות, והג’יבריש הרגולטורי של הביורוקרטיה. לכן,

1. למשלמי המיסים יהיה מעמד משפטי בכל השאלות של בזבוז, חוסר יעילות, שחיתות והקצאות כספים מפלות. לכן יוקם בית דין בירוקרטי, הדומה במעמדו לבית הדין לעבודה, שיאפשר מתן מענה בזמן אמת לפגיעות בירוקרטיות בזכויות האזרח.
2. חוקים ותקנות בכל דרגי הממשל הארצי והמקומי הסותרים זה את זה או שאינם מובנים כפי שנקבע על ידי בית הדין הבירוקרטי יושעו זמנית, ללא קנסות או סנקציות אחרות, עד שיתוקן על ידי בית דין בירוקרטי.
3. בקשות לרישוי שלא אושרו בתוך 90 יום מזמן הגשתן, ייחשבו כאילו אושרו אלא אם כן נדחו בנימוקים מפורטים וספציפיים.
4. עובדי מדינה שחוסר כשירותם, גרמו נזק לאזרח יישאו באחריות אישית לסנקציות מצד מעסיקם וכן לתביעות אזרחיות מצד הנפגע.
5. כל המערכת הבירוקרטית (מקומית, אזורית וארצית) תעבור דיגיטציה עם תוספת של סניפים שכונתיים לאנשים הזקוקים לעזרה בניווט המערכת.[vii]
6. תחוקק שיטת תגמול שבה עובדי ציבור יקבלו מחצית משנות החיסכון הראשונות או 10% מהחיסכון המתמשך עבור הצעות התייעלות שייושמו.

 

סעיף 11: מיהו יהודי

חלק א’ חוק השבות

הזהות היהודית היא תוצאה של אלפי שנות אבולוציה תרבותית מהאבות לשופטים, למלכים, לנביאים, לצדוקים, לפרושים, ליהדות הרבנית, לפלורליזם הדתי שלאחר ההשכלה, לזהויות יהודיות “חילוניות” שונות, ולציונות. לכן  איש לא יטען למונופול על ההחלטה מיהו יהודי וחוק השבות תחול על כל מי שבעבר היה נרצח בשל היותו יהודי וכן להורה של ילד כזה, או לילד של הורה מאמץ או הצטרף לעם היהודי דרך כל אחת מהזרמים היהודיים הקיימים והעתידיים לקום.

• אזרחות ישראלית לנכנסים לישראל מכוח חוק השבות )ללא קשר לזרמם) תינתן רק למי שעברו בחינת התאזרחות הנוגעת להיסטוריה היהודית, הציונית והאזורית.
• גם לא יהודים ששירתו בצה”ל או ביצעו שירות חריג למען העם היהודי או מדינת ישראל, או שנולדו בישראל, עשויים לקבל אזרחות אם עברו את בחינת ההתאזרחות.

חלק ב’ התפוצות

ישראל נוצרה על ידי התפוצות, קיימה ופיתחה את עצמה בעזרת התפוצות ומהווה גורם משפיע בחיים היהודיים בתפוצות מאז הקמתה לטוב ולרע. לכן מדינת ישראל תכיר באחריות מוסרית והיסטורית לשתף את התפוצות בפרויקטים לאומיים/אוניברסליים שיעשירו את הזהות היהודית, יעוררו השראה לשאיפות יהודיות, ותקדם את פיתוחה של ישראל דרך קליטת עלייה עתידית.

 

סעיף 12: ארץ ישראל ומדינת ישראל

אנחנו מצהירים שלעם היהודי הזכות ההיסטורית על ארץ ישראל כולה, ויש לה את הזכות שלא לממש זכות זו אם היא מתנגשת עם האינטרסים החיוניים והמגבלות המוסריות שמכתיבה המסורת היהודית. אנו מאשרים בזאת כי גבולותיה של מדינת ישראל ייקבעו סופית על פי תנאים של שלום סופי וכולל עם כל מדינות ערב בליגה הערבית כפי שאושר במשאל עם על ידי אזרחי ישראל.

 

סעיף 13:  נשיא מדינת ישראל

נשיא המדינה הוא ראש המדינה ומייצג את עקרונות היסוד המאחדים את הקהילות והמגזרים השונים במדינה כולה .הבחירה, הכהונה, התפקידים, החובות והפררוגטיבות של משרת הנשיא ימשיכו להיות בהתאם לחוק יסוד נשיא המדינה על תיקוניה השונים עד כה ואשר עשוי להיות מתוקן ברוב מיוחס של הכנסת.

 

סעיף 14: יהודית ודמוקרטית

א. הואיל וישראל הוקמה על ידי התנועה הציונית כדי לאפשר לעם היהודי לשמר, לפתח, ולקדם זהות ותרבות ייחודים ומפעלים יצירתיים משלו כתגובה בונה לאחר 2,000 שנות רדיפה, אפליה, וטבח, קיומה של מדינת ישראל המודרנית בתוך מולדתו ההיסטורית של העם היהודי מבטיח שהיהודים לעולם לא יצטרכו עוד להיות קורבנות חסרי הגנה.

ב. והואיל ובמסמך היסוד של המדינה היהודית, מגילת העצמאות, נאמר באופן חד משמעי: “… ישראל… יטפח את פיתוח הארץ לטובת כל תושביה… היא תבטיח שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל תושביה ללא הבדל דת, גזע ומין…” אנו מצהירים ומאשרים בזאת כי ישראל היא אמנם מדינתו של העם היהודי אבל גם מדינתם של אזרחיה הלא-יהודים, עם כל הזכויות והחובות של אזרחיה היהודים (למעט חוק השבות).[viii]

 

ג. והואיל והתנ”ך מורה לנו יותר מ-30 פעמים להתייחס ל”אחר” באותן מידות ונורמות של צדק וחוקים כפי שאנו מתייחסים לעצמנו ומרמז שכל אדם הוא צאצא של אדם וחווה הקדמוניים, ובמקרה כזה כל בני האדם הם אחים ואחיות ושווים בעיני אלוהים,  ולכן חייב להיות שווה בעיני החוק האנושי,

והואיל ובמדרש הקב”ה גוער במלאכים על שחגגו את טביעת המצרים: “ברואי טובעים ואתם שרים לפני?”

והואיל שבחז”ל סברו שהקב”ה נתן את הברית לאברהם ולא לנח, משום שאברהם מתווכח עם הקב”ה על גורלן של שתי ערים משוקצות, ואילו נח אינו מתייחס לגורל המין האנושי כולו,

והואיל והעיקרון של הגבלת כוחו של הריבון העליון בא לידי ביטוי בסיפור המדרשי של בת קול (קול אלוהי מן השמים), כאשר מניין רבנים דוחה את התערבות ה’ בהתלבטויות שלהם באומרו:  “כיוון שהתורה ניתנה מהר סיני, אין אנו שמים לב לבת קול”,

והואיל וכעם שסבל מפוגרומים, וממעשי לינץ’, אנו מכירים בכך שעריצות הרוב יכולה להיות אכזרית יותר מעריץ יחיד, וכי בשמות כ”ג 2 כתוב “לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים, לְרָעֹת; וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים—לְהַטֹּת”,

אנו מצהירים ומאשרים בזאת כי חוקה למדינה שתתקבל על ידי העם היהודי ולמענו חייבת לכלול את אמות המידה לשוויון זכויות המקופלות בהוראות תנכיות ותלמודיות אלה, ומכאן אנו מאשרים את מגבלות כוחו של הריבון ביחס לזכויות בלתי ניתנות לערעור אלה ומאשרים כי ישראל היא מדינה יהודית בשל היותה מדינה דמוקרטית,  והיא מדינה דמוקרטית כי היא מדינה יהודית.

אנו מחוקקים בזאת חוקה זו כדי לאשר עיקרון זה שאין להכחישו.

 

נספח: אשרור החוקה ותוספת תיקונים

חוקה זו תאושרר במשאל עם ארצי שבו 60% מהמצביעים יאשרו. משאל העם, המועדים שבהם ייערך ומה יעלה להצבעה יוכרעו ברוב פשוט של הכנסת, לאחר בחירות שבהן נושא החוקה ותוכנה יהיו מרכזיים.

תיקונים לחוקה זו יחייבו רוב של 60% מהכנסת ועוד 60% מציבור המצביעים המשתתפים במשאל עם ארצי כדי להיכלל בבחירות כלליות.

[i] תנאי זה הוא בהשראת חוק השירות הסלקטיבי (גיוס פוטנציאלי האמריקאי) הקובע כי לאנשים שאינם נרשמים לשירות סלקטיבי אין זכות הצבעה.  הגרסה הישראלית המוצעת כאן מרחיבה תנאי זה לביצוע השירות בפועל ולא רק לרישום.

[ii] תת-מדור זה נוצר בהשראת תורתו של רבי ישראל סלנטר מתנועת המוסר להישמר מפני כל פיתוי להתנהגות לא אתית בענייני כספים או עסקים.

[iii] דבר זה משקף את אמונתם של הרמב”ם והגאון מווילנה כאחד, שרכישת ידע כללי הכרחית להבנה נכונה של לימוד התורה. הגאון ראה במיוחד בידע החילוני נספח חיוני ללימוד התורה. הוא היה בקיא כמעט בכל תחומי החול וחיבר ספרים על דקדוק ומתמטיקה.

[iv] הספרה הפרטית היא הבסיס שעליו הופכים את החיים לכדאיים, את החירות המתאפשרת, את המרדף אחר האושר.

[v] זאת בהשראת החוק האיטלקי המאפשר לאזרחים להקדיש % 0.08 ממס ההכנסה שלהם לגוף הדתי לפי בחירתם. הגרסה הישראלית המוצעת כאן היא שוויונית יותר.

[vi] הדבר מקביל לשיטה הבריטית שבה הכנסייה האנגליקנית היא הכנסייה הרשמית של המדינה, אך אין לה זכויות ממשיות על כל דת או זרם נוצרי אחר.

[vii] זאת בהשראת המדינה הקטנטנה אסטוניה שהפכה את כל ארצם לדיגיטלית, מה שהופך אותה גם לפחות פולשנית בחיי היומיום של אזרחיה וגם לאחת המדינות התחרותיות ביותר בעולם.

[viii] הרצל, זַ’בּוֹטִינסקי, ויצמן ובן גוריון היו נחושים בדעתם לאשר שוויון זה