Guest Bloggers

Ishmael Khaldi – Galilee Bedouins: Special Committee on Social Equality

Ishmael Khaldi – Galilee Bedouins: Special Committee on Social Equality

While much is known about Negev Bedouins, little is told about Galilee Bedouins. It is smaller community than that in the south, with 55,000 people, comprising 28 tribes.

The story of northern Bedouins is embedded in the story of the establishment of the State of Israel. The Bedouin community moved to the area in the 19th century, during the Ottoman Empire, and settled on the hills between Haifa and Nazareth, along the Tzipori steam, seeking grazing area and water resources.

Under the British Mandate the Bedouin community in the north built strong ties with the first Jewish pioneers who settled in the area. Together they fought against Arab nationalism and the British forces. That was how their status within Israel was first established.

Historically and demographically, more than 60% of the northern Bedouin communities are located with Regional Council’s jurisdiction areas; 80% of those live near kibbutzim.

In the past, they had close relations with their neighbors. However, this changed in later decades, especially toward the early 1970s. The Bedouin community faced tougher treatment, and unfair policies from those regional councils, led by the very same Kibbutzniks, who used to serve as the backbone of the liberal labor parties.

During the coming decades, the national interest of the government was to help settle the Bedouin community, and integrate it into modern life. To this day, the government is still doing so. (In the last decade there were three government decisions specifically aimed at helping northern Bedouins, the last from May 2016, guaranteeing 900 million NIS to help the community on several levels.) But precisely here, it was again the Kibbutzinkis who issued policies ignoring this community’s heritage and unique tradition, and mistreated them.

This mis- treatment will be exposed next week, in a historic hearing about northern Bedouins, when a fast hearing about the Bedouin village and tribe of Khawalid, will be held at the Knesset [Special Committee on Social Equality].

The Ministry of interior recognized Khawalid, with its nearly 700 inhabitants, as a permanent village in 1993. Still, 24 years since, it lack many basic necessities (such as proper infrastructure) hence creating a major obstacle to its integration into modern Israeli society.

We hope this will be the beginning of a new era of just treatment for this community, and while next year the country will be celebrating 70 years of independence, we hope Khawalid will be celebrating 25 proud years of success as well.

 

Early life

Ishmael Khaldi was born in Khawaled, a village near Haifa. He is the third of eleven children. He lived in a Bedouin tent until the age of eight. He walked four miles (6 km) round trip to attend school and tended flocks of sheep. He said his family’s ties with its Jewish neighbors go back to the days of the early Zionist pioneers from Eastern Europe who settled in the Galilee region in the 1920s.

Ishmael Khaldi earned a bachelors degree in political science from the University of Haifa and a masters degree in political science and international relations from Tel Aviv University. He served in the Israeli Ministry of Defense, Israel Police, and in the Israel Defense Forces as a political analyst.

Ishmael Khaldi initiated a project called “Hike and Learn with Bedouins in the Galilee” that has brought thousands of young Jews to Khawaled to learn about Bedouin culture and history. He said these encounters inspired him to become a diplomat.

Diplomatic career

Ishmael Khaldi began working for the Israeli Foreign Ministry in 2004. In June 2006, he was appointed to serve in San Francisco, California, United States. In August 2009, Khaldi was appointed policy advisor to the Minister of Foreign Affairs Avigdor Lieberman. He describes Lieberman as “one of the most realistic, of course, but honest and direct politicians in Israel.”

Bibliography

2010: A Shepherd’s Journey: the story of Israel’s first Bedouin diplomat. ISBN 978-965-555-473-1

http://www.amazon.com/Shepherds-Journey-Israels-bedouin-diplomat/dp/9655554732

 

 

ברקו וזוהר מתקנים עוד עוול היסטורי :
קבלו סיפור על שילוב אוכלוסיית מיעוטים ואיך חברי כנסת של הליכוד, שאנשי שמאל כה אוהבים לבוז להם וללגלג עליהם, מקיימים את חזונו של ז’בוטינסקי בדבר בן ערב, בן נצרת ובני

בניגוד לבדואים בדרום, מעט מסופר על האוכלוסייה הבדואית בצפון. למעשה, מדובר בקהילה קטנה יותר,בת כ 55 אלף נפש, המשתייכת לכ- 28 שבטים.

סיפורם של הבדואים בצפון שהגיעו לגליל במהלך השלטון העות’מאני שזור בסיפור בנייתה של המדינה. הם בנו קשרי ידידות ולחמו לצד מתיישבים יהודים נגד כוחות ערביים ונגד המנדט הבריטי. כך עוצב מעמדם לימים כאוכלוסיה ישראלית.

היסטורית ודמוגרפית ,יותר משני שליש מיישובי הבדואים ממוקמים בשטחי שיפוט של מועצות אזוריות וכ80% מאלה נמצאים בקרבת קיבוצים.

בעבר, היחס והקשר של הבדואים הצפוניים עם חלוצי הקיבוצים היה הדוק.
אך למרבה הפלא, במרוצת העשורים לבוא, בעיקר עד סוף שנות ה 60 ותחילת שנות ה 70, יחס זה השתנה לרעה, ודווקא אוכלוסיה זו, סבלה את נחת זרוען של מנהיגי המועצות האזוריות, שרובם ככולם באו מהקיבוצים, עמוד התווך של מפלגות השמאל “הליברליות”…

ובעוד המאמץ הלאומי היה לסייע ולשלב את הבדואים בצפון בחיי המדינה כאשר הממשלה ניסתה ועודנה מנסה לסייע להם (התקבלו 3 החלטות ממשלה לסייע לבדואים בצפון, האחרונה בהן ממאי 2016, לסיוע בסך 900 מיליון ש”ח בתחומים שונים לאוכלוסיה) הרי שהרחק מהעין קיימת תחושת האפליה, הקיפוח והדחיקה לשוליים כאשר זאת באה דווקא מ”השכנים” הקיבוצניקים, על ידי מדיניות והחלטות בוטות שהתעלמו כליל ממאפייני אוכלוסיה זו והדרכים הנאותות להתיייחס אליה.

עוול זה, כך אנו מקווים, ייחשף לראשונה בהיסטוריה של המדינה בשבוע הבא. במהלך דיון ראשון מסוגו, ביוזמת ח”כ ענת ברקו, יתקיים בוועדה לצדק חלוקתי ושיוויון חברתי, דיון במעמדו של היישוב שבט ח’ואלד שבעמק זבולון.

שבט זה שהוכר על ידי משרד הפנים ב – 1993, אך עדיין, 24 שנים מאז שהוכר, מתקיים ללא דרך גישה, ללא תכנית לדירים ורפתות (איך יעלה על הדעת שדווקא מועצה אזורית, שבניה קיבוצניקים, יתעלמו מהצורך של אוכלוסיה בדואית לבנות דיר מודרני במקום המכלאות הישנות..בעוד שהקיבוץ עצמם נהנים מרפתות מודרניות עם מסכי אל סי די…? זה לא צדק – זה עוול).

אני ממש מקווה שסוף סוף עוול זה יבוא על קיצו. אוכלוסיה זו תרגיש שווה ככל האזרחים במדינה, ובשנה הבאה, כשהמדינה תחגוג 70 שנות עצמאות מוצלחות, כך גם יוכל היישוב ח’ואלד לחגוג 25 שנות הכרה/יסוד ופיתוח משגשגות.

 

Shares
To Top
Shares